הקשר החברתי

ההאב בתל-אביב, חלל עבודה משותף ליזמים חברתיים-סביבתיים (וגם טכנולוגים או יזמים מתחילים או סתם אנשים שלא רוצים לעבוד מהבית או מבתי-קפה בלבד) חוגג שנה להקמתו.

אני חבר בהאב וכותב בדה-מרקר עסקים קטנים על מפגשי השיתוף הקבוצתיים שנערכים בו אחת לשבוע. הקבוצה מונחית על-ידי המייסדים של הסניף התל-אביבי, אלי היילמן ודני גל. שניהם יזמים ואנשים בלתי-רגילים, עם חזון חברתי משולב בראיה עסקית. יחסית לאחרים אני עובד מעט מההאב, אבל גם בזמן הקצר יחסית שאני בו, הוא ממלא אותי בתחושת עשייה, באנרגיה ואופטימיות. זה כנראה השילוב של הבריזה והנוף האורבני שנשקף מהגג, עם הקהילה הייחודית של אנשים שעובדת ממנו, החל מיזמים טכנולוגיים מכווני מטרה, שחורשים על המקלדות בכתיבת שורות קוד, או משרטטים על הוויטבורד בפגישות אפיון, דרך קולנוענים ועורכי סרטים עם אוריינטציה חברתית שחותכים ומדביקים קטעי ווידאו על המק שלהם,או פרילנסרים לייעוץ, לקואצ'ינג, וגם כמה אנשים שהחליטו לעזוב את עולם העבודה כשכירים ולהתחיל לחפש דרך עצמאית עם משמעות, ומצאו בחלל העבודה המשותף מקום שיתן להם השראה.

כל מי שסקרן, ששוקל לצאת לדרך עצמאית, או לעשות צעד מתישהו בחייו שכרוך בעשייה חברתית – מוזמן למסיבת יום-ההולדת שנה להאב תל-אביב.

שישי הזה (18 ליוני), החל משעת אחר הצהריים.

סמינר מחקר ליזמות, סולידריות וכלכלה חברתית

יומיים לאחר מכן אני נוסע לרוסקילד, עיר קטנה ליד קופנהגן (דנמרק) שם יתקיים סמינר קיץ לדוקטורנטים שחוקרים יזמות חברתית, כלכלה חברתית וכלכלה סולידרית (לבלוג של הסמינר). אחליף טיסות בווינה, לאחרונה נפתח שם האב מקומי ואני מתכנן לבקר ולעדכן ממנו. אשמח לקבל במייל המלצות על דנמרק, או רעיונות לסיור יום בווינה.

תגיות:   Hub · יזמות חברתית · כנס · סמינרניתן להגיב.

בשקט בשקט חזרה הקרן הפילנתרופית 'רשת הון סיכוי ישראל' (IVN) לאחר הפסקה של שנה לאתר מועמדים נוספים לתוכנית התמיכה שלה ביזמים חברתיים. התוכנית שצמחה בשנת 2004 בהשראת תוכניות עולמיות לתמיכה ביזמים חברתיים, ובעיקר בהשפעת המודל של קרנות Echoing green ושל אשוקה (שהקימה בינתיים סניף ישראלי בשנתיים האחרונות) היא מהראשונות בארץ שאימצו את התפיסה הרואה ביזמות תכונת אופי שחוצה מגזרים, ואינה שייכת רק לפעילות עסקית. ההנחה המרכזית שעומדת בבסיס הפעילות של IVN  היא כי ניתן למצוא קווי דמיון בין התכונות והאתגרים שעומדים בפני מי ששואף להוביל רעיון חברתי חדשני אל שלב הפיתוח והעשייה, לבין מי ששואף להוציא רעיון טכנולוגי או עסקי חדשני עד לשלב מימושו כמוצר שניתן למכור בשוק.

קהל יעד חדש לתוכנית

בתוכנית התמיכה והליווי שפורסמה השנה ישנם כמה שינויים מהותיים מבעבר. עד השנה פורסם קול קורא אחת לשנה, ומתוך מאות פניות נבחר מספר מצוצמם של יזמים (בין שניים לשבעה). השנה הקרן פתוחה להגשת מועמדות לכל אורך השנה, כאשר בכל רבעון יוזמנו היזמים לאחר מיון ראשוני, לראיון בפני וועדה של מתנדבים וצוות הקרן. הקריטריונים לבחירת היזם נוסחו השנה באופן צר יותר: בעבר התאפשר לכל מי שיש לו רעיון חברתי, עם דגש על חדשנות, להגיש מועמדות ועיקר הדגש הושם על אישיות היזם, החדשנות והיתכנות של הרעיון שלו, והרלוונטיות של הרעיון לקרן. התוכנית המחודשת שמה דגש רב יותר על המיזם והארגון שהקים ופחות על היזם. הנחה זו מורגשת בעיקר בכך שהקרן השנה פונה לארגונים בעל מחזור שנתי של כ-500 אלף שקל ומעלה.  להערכתי אמנם יש סיכוי שיתקבלו לבסוף גם מיזמים בעלי מחזור נוכחי קטן יותר, אולם תנאי הסף הזה מהווה הצהרת כוונות ברורה: "אנחנו כבר לא עוסקים רק באנשים עם רעיונות טובים, אלא במי שכבר הוכיח שהוא יכול להקים ולנהל ארגון". החלטה כזו גם משקפת את האמונה של IVN כי היא מי שיכול לנצל באופן המלא ביותר את הכסף והידע שיש לקרן ומתנדביה לתרום, הם יזמים שמעוניינים לפתח את הארגון שלהם מפעילות ברמה אזורית לפעילות ארצית. שינוי גדול נוסף הוא שהקרן מחפשת יוזמות שיש להן מרכיב עסקי בפעילות. כלומר, גם אם אתם מנהלים מוסד ללא כוונת רווח, הקרן מצפה מכם שבשלב שבו תגישו מועמדות תתקיים אצלכם פעילות מסחרית (יתכן שיתפשרו גם רק על רעיון לתוכנית) שמכוונת לסייע בגיוס ההכנסות לארגון. תנאי הסף המלאים מפורטים באתר הקרן.

אז מה מקבלים בתוכנית?

בעבר, לרוב המתקבלים לתוכנית הוצעה מלגת קיום שמטרתה לאפשר ליזם להתמקד בהוצאת הרעיון אל הפועל. הקרן גאה במיוחד גם בצוות מתנדבים מתעשיית ההיי-טק בישראל. כל מלגאי בתוכנית מקבל ליווי צמוד של אחד מהמתנדבים בקרן, בעל ניסיון ניהולי רב – 'מנטור' שזמין עבור היזם להתייעצות וחשיבה משותפת (בשיחה שבועית או בהתאם לקשר שנוצר בין היזם למנטור). בנוסף ישנן סדנאות בנושאים מעשיים, כגון סדנת שימוש בתקשורת ובמדיה החברתית, סדנה לשיפור הצגת היוזמה לקרנות פילנתרופיות (בהשתתפות נציגים מקרנות גדולות בארץ שנתנו משוב לכל משתתף) ומפגשי חשיבה משותפים בין היזמים לקבוצות מנהלים מנוסים מתעשיית ההיי-טק (בעיקר). אני מעריך שהחל מהשנה תבוטל המלגה האישית ליזם, והקצאות הכספים יקבעו בהתאם לצרכי היוזמה, יתכן שחלק מהכספים יהיו זמינים רק כהלוואה לטובת פיתוח המיזם העסקי בארגון.

תגיות:   IVN · יזמות חברתית · יזמות חברתית-עסקית · מנטורינג · קול קורא · רשת הון סיכוי ישראל2 תגובות

איתור מידע ברשת על עשייה חברתית (ובכלל) יכול להיות משימה לא קלה, בין כל דפי האינדקס הקיקיוניים שהקימו מקדמי אתרים, וקטעי טקסט שנשלפו ממסמכים פנימים של ארגונים שהעלו כל דף ושכחו אותו ברשת. לפעמים כל מה שצריך כדי להתחיל שעות של שוטטות מעניינת ומלמדת הוא עמוד אחד רלוונטי, את הלינק הנכון כדי לגלוש מעמותה לאיש קשר, ואז אולי גם למצוא סוף סוף נושא לסמינר, או מקום להתנדב בו, או אולי אפילו קרן פילנתרופית רלוונטית. בעקבות בקשה שהגיעה דרך הבלוג הזה, ערכתי רשימה של אתרים שמהם כדאי להתחיל את הלמידה על יזמות חברתית ברשת. בחרתי לשים אתרים שייקלו על עבודת מידענות ויצירת קשר ראשוני, לכן הקריטריון המרכזי בבחירה היה אתרים שמכילים כמה שיותר עמותות או יזמים ופעילים. אפשר לחלק את הרשימה לשני סוגים: אתרי אינדקס וקטלוג פשוטים שמניבים תוצאות ברורות על עמותת וארגונים, מול אתרי מדיה חברתית שדורשים מהגולש חיפוש מאומץ יותר, אבל גם מציעים לו בתמורה מעורבות גבוהה יותר שיכולה לתגמל גם ביצירת קשר עם מתנדבים ובעלי תפקידים בתוך הארגון. אני מציע להתחיל בחיפוש ראשוני דרך האתרים שמכילים רשימות של עמותות עם תיאור קצר עליהן, ורק אז לפנות לאתרי הרשתות החברתיות כדי לערוך חיפוש עמוק יותר על הארגונים האלו. לדוגמה, מנוע החיפוש של הרשת החברתית של דה-מרקר, חלש מאד, ומפספס תוצאות רלוונטיות. כך, אם תחפשו 'אלימות נוער', או אפילו סתם את המילה 'אלימות' בדיונים בתוך אתר דה-מרקר קפה, יתכן מאד שתפספסו את יוני צ'ונה, מנכ"ל SOS אלימות, עמותה שפועלת בדיוק בנושא זה בבתי-ספר, למרות שהוא כותב ופעיל באתר.

מדריכים וקטלוגים

• מדריך העמותות של Ynet ורוח טובה:  אולי הקטלוג האינטרנטי המקיף ביותר לעמותות בישראל. גם אם חלק מהמידע כבר לא עדכני בו, החיפוש הקל, שמחולק לפי נושאים ותתי-נושאים הופך אותו לאתר שממנו כדאי להתחיל (אחרי חיפוש כללי בגוגל כמובן).

• רשימת 'במה לארגונים' בתוך אתר שתי"ל: האתר שהוקם במימון הקרן החדשה הוא כבר ממזמן שער לעולם של עשייה חברתית בישראל, עם לוח הדרושים העדכני, ועם מאגר מדריכים, אבל פחות ידוע שבתוך האתר חבויה רשימה גדולה מאד של עמותות הפועלות בישראל. בהשוואה לרשימה של Ynet והרוח החדשה, האתר הרבה פחות ידידותי לחיפוש אבל נדמה שהנתונים בו יותר עדכניים.

• אתר ערך מוסף: דפי זהב ובנק מזרחי-טפחות הקימו אתר שמאגד עסקים ועמותות שמוכרים מוצרי צריכה שונים. האתר בנוי בעיקר כדי לעודד מבקרים לקנות מתנה עם 'ערך מוסף' חברתי. אבל משיטוט בו אפשר ללמוד גם על ארגונים שמשלבים אנשים עם צרכים מיוחדים בפעילות שלהם, או עמותות שמוקדשות לגמרי לטובת למטרה זו.

• רשימת ארגוני תשתית וארגוני גג. א. מתוך אתר שיתופים. אולי היתרון החזק ביותר של אתר מרכז שיתופים, הוא המדריכים והכלים בנושאים דוגמת 'מדריך לניהול מידע בעמותות' ,  בתוך האתר יש רשימה המפנה לארגוני גג (ארגונים שעוזרים ומאגדים עמותות עם תחום עניין דומה) של ארגונים חברתיים בישראל. ב. רשימת 'ארגוני גג' בתוך אתר מנהיגות אזרחית – כי אף רשימה לא שלמה בלי ההפניה לאתר שהוא עבור עמותות מה שההסתדרות היא עבור ועדי העובדים.

פורטל/ שערים לעמותות

• אתר הזווית השלישית הוא יוזמה מסחרית ברוכה שמרכזת מידע עדכני על כנסים, הרצאות וגם הודעות לתקשורת שפרסמו עמותות וארגוני מחקר בתחום הפעילות החברתית בארץ. מנהלי האתר מקיימים מדי פעם ימי עיון בסוגיות פרקטיות שמטרידות מנהלי עמותות ומגייסי כספים.

רשתות חברתיות

• קהילת יזמות חברתית באתר דה-מרקר קפה, בתוך הרשת החברתית העסקית הזו התפתחה קהילה גדולה מאד (אלפי חברים), שחלקם מנהלי עמותות. תיאורטית, כל חבר בקהילה מתחייב עם הרישום לקהילה להתנדב לפחות שעה בשבוע בפעילות חברתית, וחלק מהשיחות באתר קשורות לחיפוש מתנדבים. כדאי להמשיך לגלוש גם בקהילות רלוונטיות דומות בתוך האתר בהתאם לתחום עניין ממוקד יותר, כגון קהילת אחריות חברתית (של עסקים), קהילת חינוך וכו'. או פשוט להקליד בחיפוש בתוך האתר (פינה ימנית למעלה) מילת מפתח ולבחור 'חפש ב-דיונים'.

• רשת שינוי ירוק הוקמה על ידי מרכז השל, וכבר הוזכרה כאן בבלוג. הרשת מזמינה כל אדם שיש לו עניין בנושאי איכות סביבה וחיים ירוקים לפתוח פרופיל ולהתחבר לפעילים נוספים.

• אתר גריקס (Greeks), יואב סגל, מי שהיה פעיל בהקמת רשת שינוי ירוק, סיפר לי על האתר הזה – שמאגד 'גיקים' ישראלים עם רעיונות ירוקים. אחת לשנה האתר מתכוון לארגן אי-כנס, כלומר התכנסות שבה התכנים של המפגש עולים מלמטה, ללא וועדה שבוחרת וממיינת. במהלך השנה מופיעים באתר כרטיסים של יזמים עסקיים עם רעיונות שיכולים להשפיע לטובה על איכות הסביבה. באזור נוסף באתר הוא לוח מודעות על מפגשים בנושא שימוש בטכנולוגיה (ובין היתר שימוש ברשתות חברתיות באינטרנט) לטובת הסביבה.

דוגמאות מובילות מהעולם

• 'עושי שינוי' (Change Makers), רשת היזמים החברתיים בהקמת אשוקה. לקרן המובילה בעולם לעידוד יזמים חברתיים, שמור בבלוג הז מקום של כבוד, אם זאת אני חושב שמעולם לא הזכרתי כאן שיש לאשוקה גם רשת חברתית של יזמים חברתיים, שמטרתה לשתף במידע. דרך האתר אפשר גם להגיש מועמדות לתחרויות על מלגות והכרה של הרשת.

• קטלוג היזמים העסקיים-חברתיים של קרן שוואב. את קרן שוואב, כמעט ולא הזכרתי כאן בעבר, זו קרן  שהוקמה על ידי קלאוס שוואב, מי שהקיף את הפורום הכלכלי העולמי בשנות ה-70. הקרן מסייעת לעסקים-חברתיים, ובארץ מתקיימת תחרות אות גלובס, כנציגות של הקרן בארץ. באתר אפשר למצוא קטלוג של מיזמים עסקיים חברתיים בעולם וגם כמה מיזמים מהארץ (שאינם בהכרח עסקיים, כגון עמותת ידיד).

• רשת יזמי שינוי חברתיים בעולם (Change), אתר שמוקדש לעשייה חברתית וסביבתי בכל העולם, אבל מתמקד בעיקר בפעילות לובי חברתית בתוך ארצות הברית. למרות זאת אני ממליץ  לגלוש לבלוגים ולדיונים שמתפתחים באזור שמוקדש ליזמות חברתית.

• אתר 'רוי' (ROY) רשת יזמים יהודים צעירים בעולם. הארגון שהוקם כדי לעודד צעירים ליזום פעילויות בתרבות יהודית בעולם מפעיל אתר שמיועד לחבר בין היזמים החברים בארגון.

כמובן שהקישורים הקבועים בצד הדף הזה, וביניהם רשת IVN, וה-HUB תל-אביב,  רלוונטיים גם הם. כדאי גם ללחוץ באתר הזה על לשונית כלים ומאגרי מידע – שם יש בין יתר ההפניות, גם יש הפניה למנוע חיפוש של גוגל שהתאמתי כך שיחפש באתרים של קרנות פילנתרופיות בלבד.

אשמח לקבל הפניות נוספות וסיפורים על דרכים בהם השתמשתם באתרים מהרשימה.

תגיות:   אשוקה · אתרים מומלצים · הקרן החדשה לישראל · יזמות חברתית · קישורים לאתרים · רשתות חברתיות · שוואב · שתיל3 תגובות

בימים שלפני יום העצמאות עברתי ליד מגדלי עזריאלי, קשה היה להתעלם מדגל האורות של עמותת 'עלם' שהלך ונדלק לו מיום ליום.עלם עוזרת באופן יום-יומי לנוער שנקלע למצבי סיכון או מצוקה, החל מנשירה מבית-הספר ועד למצבים קיצוניים יותר של 'בריחה מהבית'/ שוטטות, התמכרות לסמים וניצול מיני. הרעיון של גיוס תרומות דגל האורות לא רק מקורי אלא גם מפעיל אותי, ובוודאי גם אזרחים נוספים, במקום הכי קרוב לזהות היהודית-ישראלית: במקום לתרום 10 שקלים ולקבל קבלה יפה שאוכל לשים על מקרר המטבח, עד שתצהיב שם לשנה הבאה, מגיע ארגון עם מטרה חשובה, שקל להזדהות איתה (אם נשהה רגע את הדיון באחריות המדינה לנוער זה) ומציע לי, האזרח הקטן, שרוצה להרגיש מוסרי, ותורם, ואיכפתי, דרך להרגיש שהשפעתי באמת. לא קיבלתי קבלה מאוירת למקרר, אבל ההרגשה שה-SMS ידליק מנורה על המגדלים, נראה לעיני אלפים, ויקרא להם להתחבר לא רק לרעיון החשוב של סולידריות כלפי החלשים מהם. להצטרף בלחיצת כפתור לישראלים הטובים: שאוהבים את המדינה ושאיכפת להם מהנוער שבה. אבל משהו עצר בי, זכרתי במעומעם תמונות של נאוה ברק, וכתבות על עלות שכרה כנשיאת (לא מנכ"לית) הארגון. למרות זאת, חיפוש קצר באינטרנט מביא לארגון 'מידות', שמבקש לעשות בדיקה למספר מימדים בעמותה שמזמינה מהם את הדו"ח. לפי מידות "עלויות גיוס המשאבים ב'עלם' סבירות, וכך גם שיעור ההוצאות על הנהלה וכלליות." גם כשעורכים השוואה לעלויות שכר בכירים בשירות המדינה, השכר נראה הרבה יותר סביר, וכל הפרשה מקבלת מימדים הרבה פחות שערורייתיים.

אני לא יודע אם הדו"ח של מידות נעשה לפני שהחלה העסקתה בשכר של נאוה ברק, בכל זאת אפשר להסיק ממנו על החשיבות הרבה של שקיפות פיננסית וניהולית של כל עמותה כדי להגן על עצמה מפני ביקורת ציבורית. במקרה של עלם, אפשר להגיד שהתנהלות בשקיפות עזרה להם להתמודד עם המשבר התקשורתי-תדמיתי, כשנחשף שכר הנשיאה שלהם בתקשורת.

לדעתי שקיפות בעמותה היא לא רק הדבר הנכון לעשות, אלא גם הדבר המוסרי: כל ארגון שיש לו מגע רחב עם הציבור, ועל אחת כמה וכמה ארגון המבקש תרומות ואהדה מהציבור, חייב להשיב בחזרה בהתנהלות פתוחה – שתציג באופן מפורט וברור איך הוא מתנהל, ולהציג באופן מלא ופתוח דוחות ביקורת והערכה חיצוניים.

מדגל האורות ל-'אור לחינוך' – ניהול בהתנדבות

במקביל לעמותות הגדולות, חשוב לדעתי לשים לב שקיימת לנו, האזרחים שרוצים לתרום כמה שקלים לעשייה חברתית, אפשרות נוספת: לתרום לעמותות שמתנהלות כמעט באופן מלא על בסיס התנדבותי בלבד (וכן, אני יודע של-'עלם' יש מערך התנדבותי רחב וחשוב, אבל בכל זאת הגודל שלה כן קובע כאן). אחת מהן היא 'אור לחינוך'. 'אור לחינוך', מפעילה מרכזי פעילות לנוער במספר ערים בארץ במטרה להביא כל תלמיד למצוינות אישית. הרעיון המרכזי הוא שהתלמידים שמסתייעים במתנדבים הבוגרים מהם, מתנדבים גם הם בתמורה.

אפילו מייסד העמותה, ליאור לפיד, לא מקבל משכורת מסודרת מהעמותה ולרוב מוציא מכיסו כדי להציל חור תקציבי שנוצר מדי פעם: ליאור, שאותו אני מכיר אישית, הקים את 'אור לחינוך' כשהיה תלמיד תיכון, ולא הפסיק לנהל אותה גם כששירת בתפקיד תובעני בצבא. בשנתיים האחרונות הוא סטודנט למשפטים באוניברסיטת תל-אביב (ומתגורר באשדוד), למרות זאת הוא ממשיך להתרוצץ באוטובוסים בכל סניפי העמותה בארץ, לדבר עם מנהלי סניפים, ליזום פעילויות חדשות, ולסייע למתנדבים שבלעדיהם לא הייתה עמותה. לא אחת שמעתי ממנו על הקשיים הכרוכים בניהול עם כמעט אפס תקציב (לדוגמה: גם מתנדבים צריך לבטח – ביטוח שעולה כסף) וכל יום שעובר זה נראה לי קרוב לנס שהפעילות היפה שהם עושים ממשיכה ובועטת באחד המקומות החשובים לנו כחברה – בתחום העצמה לנוער.

אתם מוזמנים לגלוש לאתר של אור לחינוך, לבלוג של ליאור, וכמובן – גם לתרום להם כמה שקלים.

תגיות:   אור לחינוך · גיוס משאבים · ניהול עמותה · עלם · שקיפותניתן להגיב.

חברה אזרחית ודמוקרטיה

דמוקרטיה אמיתית משמעותה לא רק שלטון הרוב, אלא גם אקלים פוליטי שבו קיימת סובלנות כלפי דעות מגוונות, אקלים שבו שורר יחס של כבוד לקבוצות מיעוט ולחלשים בחברה וקיימת פריחה רעיונית באווירה שמכבדת זכויות. חלק בלתי נפרד מהכוחות שמאפשרים מציאות דמוקרטית כזו היא חברה אזרחית פעילה ותוססת.

במושג חברה אזרחית הכוונה למציאות שבה קבוצות תושבים מתארגנות על בסיס התנדבותי (כלומר לא התארגנויות עסקיות) כדי לקדם נושאים הקרובים ללבם, ושאינם קשורים ישירות לניהול המדינה (כלומר לא מפלגות פוליטיות) ושאינן קשורות לתא משפחתי אחד. בסוציולוגיה ובמדעי המדינה מתווכים כבר מזה כשני עשורים האם ובאיזו מידה קיימת במדינת ישראל פעילות של חברה אזרחית. כלומר, מה מידת הפעילות של עמותות והתארגנויות על בסיס התנדבותי של תושבים במדינה. בעיקר מעמידים את החברה האזרחית כהתארגנויות שמניעות את מדינת ישראל לכיוון דמוקרטי ופלורליסטי יותר, קיומן של עמותות למען זכויות אדם, עמותות להגנה על הסביבה הן דוגמאות מלב העשייה האזרחית בישראל. במובן הזה, הקרן החדשה לישראל היא קרן פילנתרופית שמעודדת מזה שנים את קיומה של חברה אזרחית בישראל. במילים אחרות : הקרן החדשה לישראל  פועלת לחיזוק הדמוקרטיה, איכות הסביבה וזכויות האדם בישראל.

מקרה מבחן לפילנתרופיה משני צדי המתרס

בוויכוח הנוכחי יש תחושה שקיימת היתממות גדולה משני הצדדים. נראה שלשני הצדדים נוח להשאיר את כיסוי העיניים, מצד הקרן החדשה – נדמה שזה נעשה כדי למנוע מהתורמים את הצורך לשאול את עצמם שאלות קשות יותר. מצד אם תרצו נדמה שזה נעשה כדי למנוע מהציבור הישראלי למתוח ביקורת כלפי התנועה עצמה. נדמה שהגיע הזמן לקרוא 'מספיק עם ההיתממות', כל תרומת כספים נושאת אופי פוליטי (במובן הרחב של ההגדרה), אבל תרומות לישראל תמיד ילוו במשמעות של ימין או שמאל מדיני (פוליטי במובן הכי צר של המילה – השלכות על אופי ניהול המדינה).

כך לדוגמה אחת הביקורות הגדולות ביותר שמושמעות היום נגד הקרן החדשה היא שהקרן פועלת במסווה כדי לקדם את הפיכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה, כלומר למדינה שלא תחזיק יותר בזהות יהודית מובחנת, שתחדל להיות בית-לאומי לעם היהודי. לדעתי זו טענה חסרת בסיס. מי שפועל באופן המובהק ביותר לביטול זהותה היהודית של מדינת ישראל הוא מי שפועל לסיפוח בפועל של השטחים שכבשנו ב-67.

אם תרצו – מחשיכה את הבית שלה ומציבה פנס אל אחרים

מצידה של תנועת אם תרצו: הביקורת שמשמיעה התנועה נגד הקרן החדשה מושמעת באופן פופוליסטי, אבל הדבר המטריד באמת הוא חוסר השקיפות של תנועת אם תרצו. הדו"ח המפורסם – שבחן לטענתם את הגופים שפנו לועדת גולדסטון, לא נמצא באתר של התנועה. גם חברת המחקר של "יוצאי חייל המודיעין" שנשכרה כדי לעשות עבודה פקידותית, של השוואת ההפניות בדו"ח אחד (גולדסטון) לאיזכורים בדו"ח אחר (תרומות של הקרן החדשה) נשארה בגדר תעלומה (מי שמע על חברה עסקית ללא אתר אינטרנט?). לדעתי, אם נחפש את הפילנתרופים שתרמו ל'אם תרצו' – נמצא את אותם אנשים שתורמים לשר החוץ איווט ליברמן כדי שיקדם את זכותם להצביע מאמריקה ורוסיה ולהשפיע על הפוליטיקה בישראל.

שאלה:"מה הם עשו עם הקרן שלי?" תשובה: "שניצל".

הקרן החדשה לישראל – בודקת את גבולות הפלורליזם של הפילנתרופ היהודי-פלורליסטי

מצד תורמי הקרן החדשה, כעת הם נגררים, כמעט בעל כורחם, לשאול את עצמם מהו גבול הפלורליזם שלהם. חלק ניכר מהתורמים לקרן החדשה הם יהודים אמריקאים, מבחינה סטטיסטית זה לא היה מופרך להניח שהם בעלי זהות יהודית רפורמית או קונסרבטיבית, או בשמה הכולל יותר בעלי זהות יהודית פלורליסטית. לדעתי, יתכן מאד שהם תורמים לקרן החדשה כדי לקדם את היהדות הפלורליסטית, בעוד שבמדינת ישראל שולטת ללא עוררין כמעט היהדות האורתודוקסית (נישואים וגירושים, גיור, קבורה – כל אלה מצויים בשליטה מוחלטת של האורתודוקסיה בארץ). במובן הזה, הקישור בין פלורליזם לזכויות אדם, באשר הוא אדם, ולא רק פלורליזם בתוך היהדות, הוא רופף, כלומר – קשה להקים קרן פילנתרופית כל כך גדולה מתוך שאיפה לקיים רב תרבותיות רק ביחס לזהות יהודית. הקרן החדשה לישראל צריכה כעת לחשוש, בצדק, מצמצום היקפי התרומות שיגיעו לקופתה. התורמים נדרשים לשאול את עצמם שאלות על הזהות שלהם, ויתכן שחלקם ייבהלו ויבחרו (לצערי) ללכת צעד אחד אחורה.

רגע של אזרחות טובה – אז מה אפשר לעשות

בהנחה שאתם לא נדבנים גדולים, עדיין תוכלו לקחת חלק בתרומה לקרן החדשה, ולהראות שיש תמיכה רחבה (כך אני מקווה) לחברה אזרחית, פלורליסטית ודמוקרטית אמיתית בישראל.

1. הוסיפו לתמונת הפרופיל שלכם את הקרן הירוקה כדי להפוך את הביקורת למפגן תמיכה בקרן החדשה לישראל.

2. כתבו סטטוס תומך בקרן החדשה בטוויטר עם הביטוי NIF# (כך שחיפוש המושג הזה יעלה הודעות תמיכה בקרן החדשה).

3. אני לא בעד להציף את מוסדות המדינה במיילים הפגנתיים. לדעתי זה מגיע על חשבון פניות אישיות של האזרח הקטן, ומנצל לרעה את ערוץ הפניות לציבור. הייתי שמח אם גם אתם תמנעו, כמוני, מלהציף את המייל של ראש הממשלה, למרות חשיבות הנושא.

תגיות:   אם תרצו · הקרן החדשה לישראל · חברה אזרחית · יהדות פלורליסטית · פילנתרופיהניתן להגיב.